קבלה ללימודים אקדמיים, ובפרט למסלולים הנחשקים, היא מטרה שלא קל להשיג אותה. כשמתווספת לכך עוד מטרה, קבלת פטור מקורסים באנגלית במהלך לימודי התואר, האתגר מורכב במיוחד - אבל זו בהחלט לא משימה בלתי אפשרית.
כשציון הפרק באנגלית במבחן הפסיכומטרי לא גבוה מספיק כדי להקנות את הפטור שיחסוך זמן וכסף, הדרך לתקן את המצב היא מבחן אמי"ר או מבחן אמיר"ם. יש הבדלים לא מבוטלים בין שני המבחנים (פירוט בהמשך העמוד), אבל סוגי השאלות בשניהם זהים.
ליתר דיוק, יש 3 סוגים של שאלות שעליהן תידרשו לענות: הראשון הוא השלמת משפטים. השאלה כוללת משפט באנגלית שבו חסרה מילה אחת, והנבחנים מתבקשים לבחור את האופציה הכי מתאימה מבין ה-4 שמוצגות להם. הסוג השני של השאלות הוא ניסוח מחדש. בשאלות אלה מוצג גם כן משפט באנגלית, שלם, ועוד 4 משפטים אחרים - ועל הנבחנים לבחור מבין ה-4 את הנוסח שמעביר את אותה משמעות של המשפט הראשון. הסוג השלישי הוא הבנת הנקרא - הנבחנים קוראים קטע קצר ועונים על שאלות לגבי התוכן שלו.
מומלץ לתרגל שאלות רבות ככל האפשר מכל שלושת הסוגים, כדי להגיע מוכנים באמת למבחן, בין אם בחרתם באמי"ר ובין אם באמיר"ם.
ההבדל הראשון בין אמי"ר לאמיר"ם הוא אופן ביצוע המבחן: הראשון מתבצע בדרך הקלאסית של סימון תשובות על דף נייר עם עיפרון, ואילו השני הוא מבחן ממוחשב.
בנוסף, אמי"ר מורכב מ-3 פרקים שבכל אחד מהם 22 שאלות. בתוך כל פרק ניתן לחזור אחורה לשאלות שלגביהן הייתה התלבטות, או שהנבחן החליט להשאיר אותן לסוף. ניתן כמובן גם להקדיש זמן רב יותר לשאלה ספציפית, על חשבון אחרות. לעומת זאת באמיר"ם אי אפשר לחזור אחורה, וכמו כן אין טעם למהר לענות על שאלה קלה מפני שגם כך לא יישאר זמן רב יותר לשאלות הבאות.
הבדל משמעותי שלישי הוא שאמיר"ם הוא מבחן אדפטיבי. הכוונה היא שרמת השאלות מותאמת לרמת הביצוע: אחרי שעונים נכון על שאלה, יוצגו שאלות קשות יותר בהמשך - אבל הציון משקלל גם את רמת הקושי, כך שהכנה טובה למבחן תוביל לשאלות קשות שהנבחן יודע להתמודד איתן וכך מושג ציון מקסימלי.
ב- https://www.ptor.co.il/ תוכלו למצוא מידע נוסף בנושא, ולהתקרב עוד יותר לפטור המבוקש.